Ben Ottwell - Shapes And Shadows

שנים רבות שאני שומע מוזיקה בכל מיני סגנונות אבל יש מעט מאוד להקות או זמרים שהצליחו לגרום לרגש הזה שכל מי ששומע מוזיקה מכיר די טוב: ההתרגשות הזאת, הציפייה לכל אלבום שיוצא רק כדי לראות מה יחדשו הפעם.

זה הסיפור שלי עם Gomez, שסיפרתי כבר מליוני פעמים ועדיין אני יכול לזכור את הפעם הראשונה ששמעתי אותם, אז, לפני 13 שנים, זה היה נשמע לי כאילו Eddie Vedder עזב את Pearl Jam והצטרף ל- Beatles.
אני זוכר את עצמי שומע את האלבום הראשון שלהם בדרך לצבא ובדרך חזרה ממנו, כל היום ככול שהספיקה לי הבטרייה בדיסק מן שלי. אני גם זוכר את ההתרגשות שלי ששמעתי את אחד השירים האהובים עלי של Gomez בסרט אמריקן ביוטי.

מאז עברו כמה שנים ואת הלהקה הזאת שכל כך הערכתי שמעתי כבר בהופעה חיה, מחממים את Pearl Jam, שמעתי את אלבום הסולו של Ian Ball , זמר המוביל השני של הלהקה, אלבום שהיה לי קשה לשמוע, למרות ההערכה שלי ל-Gomez.

השנה יצא אלבום הסולו של Ben Ottwell, בכל זאת הקול האמיתי של Gomez, הקול האמיתי שמזוהה עם גומז. האלבום לא ארוך במיוחד אבל לאוהבי הלהקה (ואני יודע שיש לא מעט כאלה) הוא אלבום מופלא, קסום שמחזיק בתוכו את כל מה שהוא בעצם Gomez.
(האיכות של הוידאו היא די גרועה - הסאונד לעומת זאת, מצוין)

בערך באותו הזמן שבו השגתי את האלבום הזה יצא לי להזמין טיסה לאמסטרדם לבקר חברים שעברו לשם לפני זמן לא רב. כשסגרתי את התאריך ביקשתי מהם לשלוח לי את לוח ההופעות של מקום ההופעות שלהם, משהו כמו הבארבי האמסטרדמי. כשהם שלחו לי את לח ההופעות שמחתי לראות שאחת ההופעות שמתקיימות בזמן שאני שם היא ההופעה של  Ben Ottwell, מה שגרם לנו לשמוע את האלבום יותר ויותר כדי להכיר את החומרים שנמצאים בו.

לא היו אנשים יותר שמחים מאיתנו להתוודע לאלבום המופלא הזה , שהוא כל כך טוב (מלבד שיר אחד שפשוט מצליח לעלות על העצבים בצורה הברורה ביותר שאינה משתמעת לשתי פנים).
לבסוף הגיע התאריך המיוחל של ההופעה באמסטרדם. את Ben Ottwell חימם בחור אמריקאי בשם באדי, שעלי לציין שלא היה רע מדי אך באותה נשימה אומר שהוא פשוט לא היה  מספיק מרשים. כמה דקות עוברות ו-Ben Ottwell (וואו הוא גבוה...) עולה לבמה ובלי לדבר יותר מדי מתחיל לנגן.
הוא מנגן את שירי האלבום בהתחלה לקהל שפשוט יושב בשקט מופתי ומקשיב. לא מוציא יותר מדי מילים ולא מגיב יותר מדי. בין השירים שהוא שר יש כמובן גם את השיר המרגיז ההוא, שגם הוא נשמע לא כ"כ רע בהופעה. הוא מתבל את ההופעה  גם בשירים מהרפרטואר של Gomez ואפילו את באחד הקאברים האהובים עלי:

מה שמפתיע אותי יותר מפעם אחת במסגרת ההופעה הלא יותר מדי ארוכה שלו, זה שהוא פשוט גיטריסט מצוין שמצליח לנגן ולשיר ברמה גבוהה ביותר, עם טאץ' בלוזי מעניין שקשה לשמוע לפעמים במסגרת הרכב האם שלו. גם כשהוא מנגן שירים של גומז הוא מפגין את נגינת הגיטרה המצוינת שלו.
לסיום החוויה יש לי תצלום עם הבחור. כן הוא נראה חנון אבל יש לו ממש אחלה קול, חוצמזה נראה לי שהוא התרגש ששיקרנו לו ואמרנו שבאנו במיוחד להופעה שלו מישראל...:)

ליזי בן אוטוול ואני

 

 

 

 

 

 
וזה היה שיר הסיום של ההופעה