על שתי הופעות בשבוע- או אין קץ לילדות

[caption id="attachment_503" align="alignright" width="200" caption="צילום רועי ברקוביץ'"][/caption]

אין מילים לתאר את גודל השמחה שלי השבוע לאחר צפייה בשתי הופעות מצוינות כל אחת והחיבור שלה.
ביום שבת האחרון יצא לראות בפעם השלישית את האחד והיחיד גרג דולי ולהקת הליווי שלו ה-Twilight singers ואתמול - יום חמישי את ברי סחרוף. למרות שאין ממש מקום להשוואה בין השניים אני אכתוב על ההופעה שרגשה אותי יותר, זה לא מובן מראש - ברי סחרוף במבצר שוני
21.4.11 בשעה 21:00 ברי עולה לבמה עם בנו הנדלר, שי צברי, איתמר דוארי, גרשון ויסרפירר, ניר מנצור ואורן לוטנברג.
קשה לי לכתוב בצורה אובייקטיבית בכל מה שמדובר על סחרוף, אחרי הכל הוא הזמר הישראלי האהוב עלי , ללא ספק בכלל. אבל אם חייבים, אובייקטיבית היה בנזונה!

ההופעה נפתחת ממש כמו האלבום האחרון והמצוין שלו,"אתה נמצא כאן", עם השיר "הלוחש למכוניות". עדיין לא להיט, השיר הזה הצליח להקפיץ את שוני שהתמלא לאט לאט. משם הם ממשיכים לנגן את "זמן של מספרים" ו"עיר של קיץ". אין לתאר את ההרגשה לראות את שוני מלא (נראה בערך כ1500 איש, אבל זאת הערכה שלי, ואני די גרוע בהערכות) ואת הקהל הזה כולו באוויר מההרגשה המחשמלת שהאחד והיחיד, ברי סחרוף מעביר. אי אפשר להמשיך בלי לכתוב קצת על הלהקה שמלווה אותו שנראית כאילו מתאימה לו כמו כפפה, בעיקר מבחינת החיבור ביניהם. כל אחד מהאנשים האלה , בתחומו עושה את התפקיד שלו בצורה מדהימה ומשכנעת. משי צברי שמעיף את הקהל עם הקול שלו שלא נגמר , אורן לוטנברג אמן הגיטרה הבלתי מתפשר בנו הנדלר האדיר והייתי ממשיך להעריף מחמאות על כל הלהקה רק שנגמרו לי המחמאות לכתוב.  ההופעה ממשיכה עם "לחץ" ההיסטורי וההיסטרי, "מונסון" האדיר, "מה לך יחידה" המתבקש , "ורוח חדשה", שיר שלא יצא לי לשמוע יותר מדי בהופעות. הוא ממשיך עם עוד שיר מהאלבום החדש,"נחמה",גם הגשם שיורד מצליח להזיז את הקהל רק בצורה אנכית - למטה ולמעלה. בקטעי הדיבור המעטים של ברי הוא מציין כי הגשם הוא לא ממש גשם, הוא רק בשביל שלא נזיע, ומשם מתחיל להוריד קצב ל"אמונה עיוורת" ו"כאילו סתם". חייבים להזכיר עוד צלע משמעותית מאוד בכל מה שנוגע להופעה - אייל תלמודי, לעיתים נראה כאילו הוא מרגיש שהוא בעל הבית האמיתי על הבמה, לא משהו חדש מדי מתלמודי שמביא יחד עם הכישרון האדיר שלו אנרגיות שלא נגמרות.
השיר הבא הוא עוד שיר מהאלבום  החדש שאותו  הקהל מכיר כבר מצוין, "העין", שתוך כדי הביצוע שלו ברי נראה יותר ממרוצה מהתגובה של הקהל שפשוט מכיר אותו מצוין.  שאר השירים בהופעה פשוט מתמזגים אחד לתוך השני בצורה מושלמת וללא הבחנה אם מדובר בקטעים חדשים יותר או פחות:  "בסוף של יום", "ככה זה", "העולם האמיתי", "בשבילך", "אבק בנעליים", "ארץ הפלאות", "עוד חוזר הניגון", "כמה יוסי", "בום פאם",ובהדרן הוא עולה עם "מפנה מקום", "יומולדת", "ועיר מקלט" (מישהו זוכר שהשיר הזה הוא של אהוד בנאי במקור?) . "אין קץ לילדות" אמור היה להיות הקטע שמסיים את המופע.בגלל  השליטה של סחרוף בקהל וכמות האהבה שהקהל מעניק לו, נראה שברי לא יכול שלא לתת לקהל בחזרה ומעניק מתנה נוספת מהרפרטואר האדיר שלו, ממש בזמן שהלהקה מתחילה להתארגן לירידה מהבמה, הוא מחליט לסיים את ההופעה עם "חלליות" האלמותי. במילה אחת מדהים. בעוד כמה מילים - חייבים להגיע לראות את ההופעה הבאה שלו ב28.4 באותו המקום.

Yours truely Greg Duli
אם נודה על האמת , ההופעה  הזאת הייתה אחד הדברים האחרונים שרציתי לעשות באותו היום בין נסיעה לדרום, לחזרה לתל אביב , לא היה לי יותר מדי כוח לראות את ההופעה. לא בגלל שלא רציתי לראות את Greg Duli בפעם השלישית , פשוט בגלל שכמעט ושכחתי מההופעה הזו.
אבל כרטיסים כבר נרכשו מבעוד מועד,ו-Greg Duli  זה Greg Duli. בניגוד גמור להופעה של ברי למעלה, ההופעה התחילה  כמו הופעות בתל אביב, שעה אחרי הזמן הרשום בכרטיס (פעם אחת ולתמיד אפשר אולי להבין למה תמיד הופעות מתחילות מאוחר יותר???).
מה שניתן לשים אליו לב מההתחלה, לפחות בניגוד להופעות הקודמות Greg Duli לא בא להיות חבר של הקהל - הוא בא לעבוד.
כנראה בגלל העובדה שהגופה המזמרת הידועה יותר בשמה Mark Lanegan , פשוט לא הגיעה איתו

כשאיש כזה מגיע לעבוד , הוא פשוט עובד ומבצע אדיר. אדיר בקטע שהוא הוא שר לקהל בלי מיקרופון, שהוא זז בחינניות מהגיטרות לקלידים וחזרה. גם באהבה הגדולה והבלתי מתפשרת שלו למוזיקה נתקלנו כשהוא שר את Another Brick In The Wall Part I את השיר בוידאו של קניה ווסט, את Cold As Ice.
בגדול אין לי שום דבר רע להגיד על ההופעה , היא הייתה הופעה מצויינת של זמר אדיר עם הלהקה שלו שמחזיקה איתו כבר זמן די ארוך אבל היא פשוט לא הייתה הופעה מרגשת זה הכל. טובה איכותית מקצועית אבל לא מרגשת.
גם בפעם הבאה שהוא יבוא אני אהיה שם....