האפגנים היו פה... רשמים מההופעה

בצעירותי Greg Duli לא היה אחד הזמרים האהובים עלי. גם כשהקשבתי ל-Gentleman בזמן אמת הוא היה לי קצת "רך" מדי בהשוואה לשתי הלהקות האהובות עלי Alice in chains ו -Soundgarden. ההרגשה שלי השתנתה בזמן מלחמת לבנון השנייה כשדולי הודיע ,למרות גל הביטולים שהיו באותם הימים, כי הוא יגיע להופיע בארץ עם ה Twilight Singers.

שבע שנים מאוחר יותר הוא חוזר אלינו בפעם הרביעית עם ההרכב המפורסם הראשון שלו ה- Afghan Whigs. הלהקה שהצליחה בשנות התשעים התפרקה לפני 11 שנים אבל חזרה להופיע יחד בתשוקה גדולה לפני כשנה.
למזלנו, הם כללו גם את ישראל בין יעדי סיבוב ההופעות שלהם, והקהל הישראלי הגיב בחיבוק חם ותוך זמן קצר אזלו הכרטיסים להופעה הראשונה והאפגנים קבעו הופעה נוספת ואף בחרו בעצמם את מופעי החימום שלהם.
את ההופעה הראשונה, בה אני נכחתי, פתחו את הערב הלהקה הישראלית LFNT. למיטיבי לכת - הסולן הוא רן ניר (לשעבר הבאסיסט של המוג'וז). למרות בעיות טכניות עם הגיטרה המובילה, הקהל לא נשאר אדיש, וההופעה הייתה ברמה גבוהה.

ואז התחיל הדבר האמיתי דולי הגיע בגרסה רזה יותר מזו שזכרנו בהופעות הקודמות וה- Afghan Whigs פתחו את ההופעה עם "Crime Scene Part One" המצוין. דולי, כמו שדולי יודע - מראה לכולם מאיפה משתין הדג, וכמה הוא סולן אדיר. הוא נותן את כל כולו בהופעה ומפציץ עם כל הלהיטים של הלהקה הזאת, שאיכשהו הפכה להיות להקה גדולה יותר ממה שהייתה בזמן אמת. אל הבסיסט והגיטריסט המקוריים של Afghan הצטרפו גם שחקני חיזוק אימתניים מה- Twilight Singers שהרימו את ההופעה לגבהים שהם לא היו מגיעים בלעדיהם.

שיאי הערב לדעתי היו "Gentleman" וכמובן השיר האהוב עלי של הלהקה" Debonair " שגרם לי לשמוע את האלבום ההוא Gentelman שוב ושוב, כדי לחפש שם עוד שירים כאלה. ההופעה של האפגנים, הייתה ללא ספק הופעה מצוינת, אבל לפעמים היית תחושה שקשה להבדיל בין החומרים של Afghan לבין חומרים שכבר נוגנו כאן בארץ בהופעות של Twilight. בגדול מעל הכל - זה הקסם של דולי, הלהקות מסביבו משתנות, אבל הוא, בכל פעם שהוא מגיע- גם אם הוא בחר הפעם שלא לפלרטט בחן עם הקהל, הוא נותן את ההצגה הכי טובה בעיר.