מאוד קשה לי לכתוב ביקורת על אלבום של מאיר אריאל, אלבום שנחשב למופת בקרב אוהבי המוזיקה הישראלית , מסיבה אחת פשוטה: אני לא נמנע על אוהדיו הגדולים של האיש, מעולם לא אהבתי את שיריו. כמו אמנים אחרים (שאת שמם אני לא אכתוב בגלל כבוד עז שאני רוכש להם) אני אוהב יותר את גרסאות הכיסוי שביצעו לשיריו מאשר את הגירסאות שאותן הוא שר.אני לא ממש יודע מה הבעיה שלי עם השירים, אני מעריך מאוד את הכתיבה, את הגאונות של המילים, אבל משהו שם פשוט לא עובד לי. לדעתי זאת ההגשה של השירים עצמם...אבל כנראה שזה רק אני.
השנה יצא אלבום נוסף ובו אמנים מבצעים משיריו של אריאל , זו השנה ה-11 למותו. רישומי פחם בצבע- גירסאות מחודשות לאלבומו, אחד מאלו שנחשבים לגאוניים ואולי אפילו הגאוני שבהם- רישומי פחם.
האמת הייתה לי הרגשה טובה מהרגע הראשון שהגיע לידי - או יותר נכון לאוזני הסינגל הראשון מהאלבום. ביצוע מדהים של ברי סחרוף לשירו של אריאל "חיית הברזל". זה אפילו לא הביצוע המצוין לשיר הזה כמו הדואט שנדמה שהם שרים. ברי סחרוף ומאיר אריאל יחדיו. זה לא השיר הראשון שסחרוף מבצע ושייך במקור לאריאל, לפניו הוא כיסה את טרמינל לומינט, וגם הוא לא היה היחידי שכיסה, אך אם אני לא טועה זה הראשון שממש מוקלט באיכות - באולפן.
מלבד סחרוף, הביצועים פשוט קולעים בול לאיך שהאלבום יישמע - שמקרה ומכוונים לרמות הגבוהות ביותר שרוצים להשמע בהן.
נעם ענבר (שיחד עם ימי ויסלר הושוו לא פעם לאריאל באלבומים של הבילויים) ומאיה דוניץ שרים את "שמעתי שאת נמצאת", את "שיר המקצוע" - שיר שלפירושים שונים הוא שיר כועס וציני, מבצע שאנן סטריט, שעושה בדיוק את מה שמצופה ממנו כשהוא מבצע אותו, "הבן אדם אינו אלא" שאותו מבצע עמיר לב, שוב מבלי לדעת למה בדיוק התכוון המשורר, פוגע בביצוע מדהים. "בס בבלון" של רונה קינן, "ס'אוחתו אפעס" של אוי דיויזיון , "דמוקראסי" של שלומי שבן, שרבים רואים בו את ממשיך דרכו האמיתי של אריאל, "שיר התעסוקה" של נעם רותם ובני בשן עם "פה גדול". מלבד לוס כפרוס שנראה כאילו הם לא ממש מבינים את האווירה הכללית של האלבום. בנוסף לכך הקטעים המוזיקליים עליהם אחראיים השניים בהחלט עוזרים לאווירה הכל כך טובה של האלבום. הבחירות של איל תלמודי ובן הנדלר שהיו אחראיים על הפקת וארגון האלבום, היו פשוט מדויקות וחכמות . מלבד זאת, אפשר לקרוא הרבה מאוד ביקורות מצוינות על ההופעה שיצאה לאחר מכן בפסטיבל תל אביב, שבה השתתף גם אסף תלמודי בארגונים המוזיקליים. בנוסף לכך אני רוצה לציין גם את הנגנים אשר מנגנים באלבום ושוב, אני מוריד את הכובע בפני איל תלמודי ובן הנדלר על הבחירות המצוינות מנגנים באלבום: אביחי טוכמן, אדם שפלן, אורי כנרות, איל תלמודי, איתמר לוי, אסף תלמודי, בן הנדלר, גלעד רונן, גרשון לייזרסון, דוד גורדון, יוני סילבר, עוזי פיינרמן, עונגי ציזלינג, תומר הררי. רישומי פחם בצבע הוא אלבום מצוין, כפי שמציינים עוד רבים לפני, הביצוע של האלבום ושל המופע הם לא ברורים מראש, אבל מאחר והביצוע הוא כל כך טוב, הכבוד כולו שלנו, של אילו השומעים וקוראים את הדיסק והספר המשולב. פשוט אחד מאותם הדיסקים שפשוט שווה וחובה לקנות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה