יום שני, 28 במאי 2012

האפגנים באים או: השירים שיעזרו לכם להתכונן להופעה של Afghan Whigs.

ב-15.6 זה קורה. להקת Afghan Whigs מגיעה לבארבי לשתי הופעות. אחרי שהיה פה עם ה- Twilght Singers ולאחר מכן עם ה- Gutter Twins הפעם חוזר גרג דולי עם להקתו המתאחדת אחרי שנפרדו לפני 11 שנה,אבל שמרו על פלירטים מזדמנים במהלך השנים כשהוציאו שני סינגלים: "I’m A Soldier "ו-Magazine" אשר הופיעו באלבום האוסף שלהם.
גדלתי עליהם. הם לימדו אותי כל מה שאני יודעת על ייאוש ותקווה, ובגיל ההתבגרות שטוף ההורמונים כל מה שהם סיפרו בשירים על גברים ונשים היה נשמע נכון והגיוני. בקיצור ההתרגשות שלי גדולה. לטובת מי שלא התוודע אליהם בשנות ה-90, קבלו כמה שירים שיכינו אתכם להופעה.

אחד השירים שבוודאות יהיו בהופעה , כך סיפר דולי בראיונות מהזמן האחרון, הוא Debonair מתוך אלבום המופת Gentelman
באופן הפוך לגמרי ממשמעות שמו (נעים הליכות) מתאר השיר גבר חסר מצפון שמתפרק לרסיסים בכל הזדמנות. הקליפ הרפטטיבי וטורד המנוחה מחזק לגמרי את העובדה שנינוחות לא תמצאו שם:




בכלל האלבום Gentelman כולו, עוסק הרבה ביחסים לא בריאים בינו לבינה. זה בא לידי ביטוי באופן ברור בעטיפת האלבום דרכה הם מדגישים את המסר על ידי שימוש בילדים: ילדה שוכבת על מיטה , לא בפוקוס, מביטה בערגה אל הילד שיושב בקצה המיטה והמבט המרוחק שלו אומר הכל.
השיר שמתאר את זה בצורה הכי בוטה הוא Be Sweet שלא מנסה אפילו להתייפף ואומר את כל האמת בפרצוף.

באותה תקופה ממש (1993) מוציאים חברי אפגן וויגס  קאוור ללהקת Ass Ponys שנקרא Mr. Superlove
ואם אנחנו כבר עוסקים בקאוורים, יש את אחד האהובים עלי: אפגן וויגס עושים חסד עם Creep של TLC
שיצא כ- B side לשיר המופלא "Honky's Ladder" מתוך האלבום Black Love.

השיר הפותח את האלבום האחרון והכי גרובי שלהם 1965 הוא Somthin’ Hot, ועוד מאותו אלבום: 66 המצוין שמתווה את הדרך להרכב הבא שהקים דולי ה- Twilight Singers.

 

 

 

 

ייצוג לאלבום הראשון שלהם Up IN IT (שהוא בעצם השני איך הם "מתכחשים" לאלבום הראשון האמיתי ששחררו) אפשר לקבל בשיר  - You my flower. לאלבום Congregation אני באופן אישי לא מתחברת ולכן  מעדיפה להמשיך בעוד שיר מ-1965 שנקרא crazy



האמת, תעשו עם עצמכם חסד ותשמעו את כל האלבום  Gentelman. מדובר באלבום מצוין, שאני מתקשה שלא ללנקק פשוט לכל שיר ושיר מתוכו. אין אחד שאפשר לוותר עליו.זה אלבום מופת שמומלץ לשמוע מתחילתו ועד סופו:

אי אפשר לוותר על What Jail Is מלא בייאוש שמגיע כל לילה או I Keep Coming Backהיפהפה והמלא בתחינה של אהוב שלא מצליח להתרחק מאהובתו, למרות שהוא בעצם רוצה ללכת. דווקא בשיר When We Two Parted מסביר דולי את הסיבה בגללה בני זוג במערכת יחסים בעייתית תמיד יהיו תלויים זה בזה ולא נותן סיכוי לאהובה שפגע בה להתרחק:

If I inflict the pain"
"Then baby only I can comfort you

וכל זה בחסות בעייתית של סמים ואלכוהול , מלחמה קבועה של דולי במהלך השנים, שבאה לביטוי בשיר  שכבר ביצע קטע ממנו בארץ במהלך הופעה של ה- Twilight Singers ונקרא Fountain And Fairfax  על שם מקום בו היו נפגשים אלכוהליסטים אנונימיים בלוס אנג'לס.
שווה לראות את הביצוע הזה מתוך הופעה ב-1998 כדי להבין עד כמה דולי תלוי בקהל, מפלרטט איתו ושואף לקבל ממנו אהבה כשהוא צועק אליהם בסןף השיר "  I'm on my knees for you people, love me"

בינתיים נסיים עם השיר על שמו קרוי האלבום. השיר הזה שדורש את תשומת הלב המידית שלנו, גם במילותיו,בדחיפות הנובעת מהמלודיה שלו וגם באותה שנייה שדולי מכריז "Now".
"חוסר החלטיות היא האויב שלי" שר דולי ואני אומרת בהחלטיות גמורה וללא כל ספק: זו הולכת להיות אחת ההופעות הכי טובות שנראו פה. אל תפספסו.



**פוסט אורח של ליזי מרדר כהן

2 תגובות:

  1. [...] 30, 2012 *** למי שאיכשהו החמיץ, ליזי מרדר כהן, כתבה השבוע ב- המבקר פוסט על הפאות האפגניות שמגיעות ממש עוד מעט [...]

    השבמחק
  2. [...] האגדיות, לפחות מבחינתי, מופיעה כאן אצלינו בבארבי. Afghan Whigs מגיעים לפה – אני אפילו לא יכול להסביר למה וכמה זה מרגש אותי, אני [...]

    השבמחק